בנייה ירוקה

שנים רבות עברו מאז שבניה ירוקה הייתה פעילות אזוטרית של משוגעים לדבר. "מחבקי עצים" שהבינו, לפני כולם, את בעיית המשאבים המתכלים של כדור הארץ אך חשבו כי הפתרון טמון בבתי בוץ העשויים מצמיגים ישנים (שימוש חוזר, הקטנת נפח הטמנת הפסולת) ממולאים בקש (בידוד תרמי) , המחקים את בתי האבן הקרירים של  הכפרים שבמורדות ההרים.

היום ברור שעולם עם 10 מיליארד בני אדם, שרובו מצטופף ומתכנס בערים הגדולות בה מתרכזת התעסוקה, התרבות  והעניין, נדרש למשהו אחר בתכלית. בניה בצפיפות גבוהה מאד המספקת פתרונות דיור למיליארדי האנשים, בעוד אנו שומרים על הקרקעות החקלאיות, היערות והשטחים הפתוחים מפיתוח מיותר.

ובמקביל, בעשורים האחרונים,התגבשה בעולם ההכרה כי אנו,  בני האדם, מסכנים במעשינו את המשך החיים בכדור הארץ כפי שאנו מכירים אותם. "התחממות  הגלובלית",  "פליטת גזי החממה" , "השמדת יערות הגשם ", "המסת הקרחונים", "עלית מפלס פני הים" – כל אלו מושגים השגורים היום בכל פה.

ומאז, בתהליך מהיר ומרשים, התפתח נושא הבניה הירוקה והפך מענף שולי של משוגעים לדבר ללב ענף הבניה בעולם. גישה רוחבית, המשתמשת בשיטות מדעיות, המביאה את עולם ההייטק- לעולם הLow-tech  המסורתי המשנה לראשונה מאז זרם "האדריכלות המודרנית" של תחילת המאה ה-20 את האדריכלות העולמית.

הבניה והאדריכלות הירוקה, בהיותה חדשה יחסית מביאה רבים לשאול : מהי בניה ירוקה ?.

בבניה הירוקה המובילה העכשווית קיימות מספר גישות, עם דגשים שונים. אך ההגדרה העקרונית המקובלת והרחבה כיום של הבניה הירוקה היא:

"בנייה ירוקה היא גישה מערכתית כוללת לתכנון, לבנייה ולתפעול של המבנים והסביבה האורבנית.

מטרת הבנייה הירוקה הינה ליצור סביבת מגורים בריאה ונוחה תוך הימנעות, ככל האפשר, מפגיעה במשאבים טבעיים מתכלים ובאיכות הסביבה. בנייה ירוקה באה לידי ביטוי בשימוש בחומרים ידידותיים לסביבה וחומרים ממוחזרים ותכנון אשר יאפשר חיסכון מקסימאלי באנרגיה, במים".

עד כאן ההגדרה – אך איך פורטים אותה לפרוטות ?

מהו "בית ירוק" ? מי מחליט שהוא ירוק ? איך מקדמים תהליך של תכנון, וביצוע של בית ירוק ?

בתהליך האבולוציוני והמהיר של 20-30 השנים האחרונות של הבניה הירוקה נוצרו בעולם תקנים המגדירים מהו מבנה ירוק. ושכונה. ועיר.

תקן ה - BREEAM הבריטי, הLEED -  האמריקני המוביל ומושך אחריו את כל העולם, ה- green star האוסטרלי ,  ואצלנו בישראל תקן 5281 – התקן לבניה בת קיימא.

התקן אינו כמובן העיקר- אלא הינו בבחינת  הכלי המנחה והמתמרץ ולעיתים אף מחייב בהתאם להחלטות הרגולטור המקומי. בארה"ב למשל ישנה דרישה מחייבת כי כל מבני הציבור יעמדו בתקן "LEED" ובישראל פורום ה-15קיבל החלטה כי בכל הערים הגדולות חייבים לעמוד בתקן לבניה ירוקה 5281. ולקבל "הסמכה לתקן הירוק".

כל התקנים באופן כללי מתייחסים למכלול המרכיבים העושים את הבית לירוק: אנרגיה, מים, חומרים, בריאות, סביבה ואשפה.

להלן מספר דוגמאות: חסכון באנרגיה על ידי תכנון נכון הכולל בידוד טוב של מעטפת המבנה - קירות וגגות, העמדה נכונה של המבנה –חזיתות ארוכות לצפון ודרום, מיקום וגודל החלונות, אוורור טבעי המחייב חלונות בצדדים מנוגדים של המבנה ועוד,  ולצד זאת שימוש במערכות מיזוג אויר ואביזרי חשמל חסכניים.

ולאחר שחסכנו, נייצר באתר הפרויקט כמה שיותר אנרגיה נקיה – PV, רוח, גאותרמי  וכו'. וכך נקטין את השימוש  במשאבים המתכלים. ובאותה הזדמנות נחסוך בהוצאות האנרגיה שלנו. עשרות אחוזי חסכון.

בנושא המים שהינם משאב מתכלה. נדיר באזורים רבים, עד כדי היותו קטליזטור למלחמות, מזדהם  תכופות על ידי "הציוויליזציה"- שפכים, רעלים של אזורי תעשיה החודרים למי תהום וכו'. הבניה הירוקה שמה דגש משמעותי בשימור משאב זה וזאת במגוון אמצעים: איסוף מי הגשמים ומי המזגנים לשימוש חוזר להשקיה או להחדרה למי התהום, טיהור   מים אפורים המתבצע בקרבת הפרויקט  ושימוש בהם להדחת אסלות או השקיה וכו'.
חסכון בצריכה:באמצעות שימוש באביזרים חסכניים באמבטיה ובשירותים בשילוב חיישני נוכחות מערכות ממוחשבת של השקיה בטפטפות. שימוש בצמחיה מקומית וחסכנית במים  וכו'.

התכנון הירוק מתייחס גם לסוגי החומרים שבשימוש כגון חומרים בעלי תו תקן ירוק, עידוד שימוש במוצרים מקומיים (שלא נדרשים להובלה מרחוק ומכאן  חסכון באנרגיה. חיסכון בזיהום אוויר מסייעים לקהילה בתעסוקה מקומית וכו') , מוצרים שאינם מכילים גזים רעילים,מוצרים בעלי תכולה של חומרים ממוחזרים וכו'.

ההתייחסות מתרחבת לתפיסת סביבת החיים האנושית ( מגורים, עבודה, לימודים ,פנאי) ובד בבד מכבדת ודואגת לשמר את הטבע שבסביבה, למשל מבני משרדים ומבני ציבור  נדרשים לספק לשוהים בהם  גישה ישירה לנוף, לתאורה ואוורור טבעי – מרכיבים שהוכחו אמפירית ככאלו הנותנים יתרון בריאותי ומשפרים את רמת ההישגים  והיעילות  של דיירים, תלמידים ועובדים.

ובהיבטים של הסביבה נשתמש בתאורת לילה המאירה כלפי מטה ולא מסנוורת בכוון השמים למעלה כדי למזער את התופעה האורבנית של "זיהום אורי" הפרעה לצפרים  הליליות  נערוך סקר  אקולוגי כדי לטפל או להעביר בעת הבניה בצורה מסודרת פקעות וזרעים או בעלי חיים מקומיים על מנת להחזיר אותם לסביבה לאחר גמר הבניה או להעביר אותם למקומות דומים אחרים אפשר להמשיך ולהרחיב  אך הרעיון העקרוני ברור.

הובלת תהליך התכנון הירוק–כרון בהתייחסות לפרמטרים ותהליכים שונים  נעשה על ידי  היועץ לבניה הירוקה. בא  המפשט את התהליך הזה באופן שהוא הופך לשקוף מבחינתו של היזם או המתכנן.
יעוץ נכון לבניה הירוקה חוסך לעיתים קרובות  עלויות מיותרות, מביא למיצוב גבוה של הפרויקט –ולרווח גבוה יותר של היזם. תוך שמירה על לוחות זמנים לתכנון וביצוע.

תהליך ההבניה הירוקה אינו חייב שייעשה לפי התקן העיקר כמובן הוא הביצועים הראליים שלו. אם כי מניסיון כאשר עובדים במסגרת של הסמכה לתקן לבניה הירוקה  אנו נמנעים מלעשות הנחות לעצמנו (ולמזמין העבודה)  ולכן מאד מומלץ לעבור במסגרת התקן לבניה ירוקה.

אחד הדברים המדהימים הקיימים בבניה ירוקה הינו שלעיתים קרובות קיימת תחושה שמדובר ב עשית דברים קטנים ולא משמעותיים (למשל חיסכון מי מזגנים המסתכם ב-40 ליטר ליום לדירה,), אך כאשר יש לנו בית ירוק. ולידו עוד אחד. ועוד אחד. הרי בראיה אורבנית מתקבל מכלול  המצטבר לשינוי בעל מסה משמעותית (בהמשך לדוגמא לעיל ברמה עירונית החיסכון עשוי להגיע לעשרות אלפי קוב מים ביום) וכאשר מסתכלים ברמה העולמית השינויים האלה מקבלים משמעות אקספוננציאלית. וכך נקבל בית ירוק. שכונה ירוקה.  עיר ירוקה עולם ירוק  בר קיימא. לטובתנו. ולטובת הדורות הבאים אחרינו, לשיפור איכות החיים, הבריאות, ההישגים,  הורדת עלויות האנרגיה, המים, איסוף האשפה וכו', וכבונוס שמירה על כדור שלנו, על יופיו והטבע שלו,  מהרס וקטסטרופות סביבתיות.