מוזיאון לתולדות חיל האוויר חצרים
key facts
זוכה מקום הראשון בתחרות אדריכלית ארצית לתכנון מוזיאון לתולדות חיל האוויר – תצוגת המטוסים וכלי הטיס השונים ומבצעים יחודיים מקום המדינה ועד היום. תכנון הזוכה הציג 6 מבנים מוזיאליים- "ההאנגרים”- בדידים מחוברים במעבר עילי, תוחמים רחבת תצוגה מרכזית "נווה מדבר".
בפרויקט נדרשנו לעמוד באתגרים אקלימיים ותפעוליים ייחודיים. הפרויקט ממוקם באקלים המדברי החם והיבש מאד. נדרש פתרון לקירור ומיזוג חללי התצוגה העצומים והגבוהים, כ- 15 מטר, באופן שיספק תנאי נוחות תרמית מעולים למבקרים , אך בהוצאות תפעוליות נמוכות ככל הניתן.
הפתרונות הירוקים בפרויקט היו מגוונים ומשמעותיים וכללו בין היתר: בידוד תרמי גבוה לגג ולקירות האטומים ולמערכת החילון, גגות פוטוולטאיים, רמת תאורה הומוגנית אופטימלית לחללי התצוגה, מערכת בריכות מוצלת על ידי עצים מדבריים להכנסת אויר מקורר, רצפה מקררת- הקמת מערכת תת קרקעית של צינורות המניעים נוזל המקרר את רצפת הבטון, הצללות לחזיתות הקצרות ועוד.
מ"ר
מקום ראשון בתחרות אדריכלית
פרטי הפרויקט
זוכה תחרות אדריכלית פתוחה
מיקום: בסיס חצרים
אדריכל : שורץ בסנוסוף אדריכלים בוני ערים בע"מ
יזם: משרד הביטחון
פעילות וואווא : ייעוץ לאדריכלות ירוקה וסימולציות מתקדמות
קטגוריית בינוי : מגורים
ערך מוסף
ההצטרפות של WAWA לפרויקט נעשתה עוד בשלב התחרות שנערכה בין 70 משרדי אדריכלות בישראל, לאור הצלחת שיתוף הפעולה עם אדריכלי הפרויקט משרד שוורץ בסנוסוף עם הזכייה המשותפת בתחרות לתכנון מעונות אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
בפרויקט הוטמעו תפיסות האדריכלות הירוקה בצורה משמעותית - מפאת מיקומו של הפרויקט באזור אקלים מדברי חם ויבש מאד, היה צורך להתמודד עם אתגרים אקלימיים ותפעוליים. כך למשל, הצלחנו לייצר פתרון לקירור ומיזוג חללי התצוגה העצומים והגבוהים באופן שיספק תנאי נוחות תרמית טובה למבקרים,. נדרשו פתרונות לשטחי תצוגת החוץ הנרחבים המתבקשים מהפרוגרמה - התגברות על רוחות המדבר, ותכנון מסלולי תנועה וצפייה מוצלים. הפתרון התכנוני שהצגנו הגיע בדמות שישה מבני תצוגה ענקיים – האנגרים המקושרים ביניהם, ומייצרים רחבה ציבורית פתוחה לתצוגה ופעילויות פנאי של המבקרים באוויר הפתוח בהפסקות בין הביקור בביתנים.
הטמעת טכניקות פאסיביות (ללא שימוש במערכות מכאניות) וחצי פאסיביות הממזערות את צריכת האנרגיה לצורך מיזוג האויר של ההאנגרים הגדולים במוזיאון הוביל ליישום תכנון אופטימלי ואזור נעים ומזמין לשהייה על אף תנאי הסביבה המאתגרים.
פתרונות
הפתרון התרמי-אקלימי הכולל בחללי התצוגה הגדולים – ההאנגרים, בהקשר להחלטה על הימנעות ממערכת מיזוג אויר: פתרונות פאסיביים – בידוד תרמי גבוה לגג ולקירות האטומים ולמערכות החילון. הצללות מבניות ומתכווננות, אוורור מרובד, קירור האויר הנכנס, מאווררים יחודיים, קירור מסה תרמית, התייחסות למפלס גובה המבקרים.
נושאי תאורה טבעית – רמת תאורה הומוגנית אופטימלית לחללי התצוגה, מניעת ושליטה בסנוור ובוהק וקרינה ישירה.
• הנוחות התרמית בחללי החוץ – הכיכר המרכזית, מסלולי התנועה העיליים, רחבות התצוגה החיצוניות והחניון – רוחות, הצללות, אמצעי קירור פאסיביים וכו.
• היבטים כלכליים של תפעול שוטף – עלויות ארגיה, מים, תחזוקה – שילוב בין יעילות גבוהה במיוחד ויצור אנרגיה מתחדשת באתר כחלק אורגני מהפרויקט במטרה להגיע ל NET ZERO ENERGY – שוויון בין סה"כ יצור האנרגיה המתחדשת לצריכת האנרגיה.
האתגרים
• פרויקט ציבורי ייצוגי , ממוקם באזור עם אקלים מדברי חם ויבש במיוחד, מיועד לקהל הרחב – מילדים ועד זקנים, וצפוי לתפוסות שיא בחגים, ונדרש לתנאי איקלום אופטימליים.
• השילוב בין חללי התצוגה הענקיים – בשטח של כ- 2,300 מ"ר לתנאי האקלים הקשים, עד כדי 40 מעלות - מיצרים צורך באנרגיה רבה לקירור ומכאן לעלויות תפעול שוטף גבוהות במיוחד, ומכאן בעייתית למבני ציבור.
• המבנה המוזיאלי נדרש לתאורה טבעית אופטימלית – להארת כל חללי התצוגה באופן המיטבי אך תוך הימנעות מקרינה ישירה ובוהק.
• הכיווניות השונה של 6 המבנים, הממוקמים באופן קונצנטרי סביב הרחבה המרכזית, מביאה להפניית החזיתות האורכיות עם החילון המשמעותי לכווני השמים השונים , ומכאן לחשיפה לא רצויה לשמש בהקשרי סנוור, בוהק ועומס חום , לחלק ניכר מהחזיתות, וכך גם בהקשר לחלונות הגג עם ההפניה הדרושה לכוון צפון.
• רחבת החוץ הפנימית - "נווה המדבר" - מהווה ציר תנועה מקשר בין מבני ואזור תצוגה חיצוני משמעותי של המוזיאון, וכן אזור הירגעות ושהיית חוץ למבקרים. האקלים הקשה השורר בחוץ - חום, קרינה ישירה, רוחות ואבק, דורש פתרון.